אין מי שלא מכיר את דמותה האייקונית של רוזי המסמררת – אישה בסרבל פועלים כחול, לראשה מטפחת אדומה מנוקדת לבן, המרימה את שרוולה ומציגה לראווה את שרירי זרועה.
הכרזה עליה היא מתנוססת תחת הכיתוב "We Can Do It" (אנחנו יכולות לעשות זאת) פורסמה במהלך מלחמת העולם השנייה. באותה תקופה נשים תרמו למאמץ המלחמתי, בין היתר, כפועלות במפעלים לייצור נשק ותחמושת, במקום הגברים שגויסו לשדה הקרב. הכרזה עוצבה על ידי המעצב הגרפי ג'יי הווארד מילר בהשראת תצלום של נעמי פריילי, צעירה שעבדה במפעל של חיל האוויר בארצות הברית, ונועדה לעודד נשים לצאת ולהשתלב בשוק העבודה. בימים שלאחר המלחמה, אומצה הכרזה על ידי התנועה הפמיניסטית כסמל לתושייה נשית וכחלק מהמאבק למען שוויון זכויות מגדרי.
דמותה של רוזי ממשיכה להתגלגל ולהתהדהד באופנים שונים, גם בספרינו.
אייבי, הממציאה מצוות עכברפתקאות, לובשת סרבל כתום ומטפחת ראש מנוקדת. היא אלופה במכונות ובהמצאות, ויודעת להפעיל הכול! "בלי אייבי," מספר פלדרמאוס לפדרו, "כולנו היינו מקורקעים".
כך גם אמילי, החייזרית הצעירה המתגוררת על כוכב הלכת שכולו לונה פארק ענקי בספר שאקל ושפיץ שירות תיקונים, אוירה על ידי שרה מקינטייר בהרמז חזותי המרפרר את רוזי המסמררת – עם אוברול ומטפחת קשורה. אמילי אוהבת ללוות את צוות השיפוצניקים של הפארק, שאקל ושפיץ, ולעזור להם בעבודות השונות. החלום שלה הוא להצטרף לצוות שלהם ולהיות מכונאית רשמית של החללונה-פארק כמוהם.
לקוראות בוגרות יותר נמליץ כמובן על שם צופן: וריטי, רומן בדיוני המבוסס על עובדות היסטוריות ממלחמת העולם השנייה, שבה ניתנה הזדמנות לנשים רבות ללמוד מקצועות שהיו עד אז סגורים לגברים – ממש כמו רוזי המסמררת. גיבורות הספר נפגשו בחיל הנשים הבריטי, שבו אחת מהן שירתה כטייסת הובלה.
לא צריך לחכות ליום האישה כדי לקרוא על דמויות נשיות עגולות, מורכבות ומעניינות. כאלה יש בכל הספרים של הוצאת עוץ.