לוגו

עוץ בקולנוע

(מובא בשינויים קלים מהבלוג של גילי בר-הלל, "עוד דף אחד ודי")

 

רגע לפני שצפיתי בסרט "ארץ אוז", שאל אותי ידיד באולם אם אני "טהרנית של באום", ועכשיו אני עומדת לשבת ולהתעצבן על כל המקומות שבהם הסרט סוטה מחזונו של באום. למעשה, כמעט ההפך הוא נכון. באתי בלי שום ציפייה שהסרט הזה יהיה נאמן לספרי עוץ המקוריים של באום. האמת שכבר ראיתי כל כך הרבה עיבודים שונים ומשונים לארץ עוץ, שאני נהנית מהמגוון ומהשוני אפילו יותר מאשר הרגעים החטופים שבהם יוצא למישהו מיוצרי העיבודים הללו משהו שהוא בטעות נאמן לספריו של באום.

הזכויות להסרטת ספרי ההמשך של עוץ היו במשך שנים רבות בידי אולפני דיסני. מעניין לראות מה דיסני עשתה עם עוץ לאורך השנים, ולדמיין מה עוד היתה יכולה לעשות.

בשנות החמישים נראה שהיתה תוכנית להפיק סרט באורך מלא על המשך ההרפתקאות בארץ עוץ. בקליפ הבא אפשר לראות את וולט דיסני בכבודו ובעצמו משוחח על כך עם חברי "מועדון מיקי מאוס", ואף לשמוע שלושה שירים שנכתבו לסרט. בסרט כנראה היו אמורות לככב דמויות מספריו המאוחרים של באום, כגון נערת הטלאים והמלכה עוצמה. אני מודה שאיני מצטערת שהתוכנית נגנזה.

[youtube=http://youtu.be/kJjhqBb3qGI]

בשנות השבעים נעשה סרט אנימציה מלא על ידי אולפני "פילמיישן", ששודר בטלוויזיה האמריקאית. אמנם לא מדובר בסרט של דיסני, אבל איכויות האנימציה לא נופלות בהרבה מהסרטים העלובים למדי שהפיקה דיסני באותו עשור. העלילה מספרת איך חזרה דורותי לארץ עוץ, ומשולבות בה דמויות מספרו של באום "ארץ עוץ המופלאה". קולנועית זהו לא סרט מרשים, אף שנעשה מאמץ בליהוק: את קולה של דורותי דיבבה לייזה מינלי, בתה של ג'ודי גרלנד, ואת דודה אם דיבבה מרגרט המילטון, שגילמה את המכשפה הרעה בשנת 1939; כוכבים נוספים שתרמו לסרט את קולם היו את'ל מרמן, מיקי רוני ומילטון ברל. הנה קטע הפתיחה מתוך הסרט, עם שיר שאי אפשר לכנותו אלא חיקוי של "שם מעבר לקשת" (מתחיל בדקה השלישית).

[youtube=http://youtu.be/FwQCfCSjOns]

בשנות השמונים שבו אולפני דיסני אל ארץ עוץ, בסרט קודר ומפחיד. שוב אין זו קומדיה מוזיקלית קלילה. העלילה היא מין מישמש שלוקח את החלקים הכי מפחידים מהספרים השני והשלישי בסדרה של באום, בלי הקטעים המצחיקים והמעודדים. עיצובית היה זה סרט יפהפה (במגבלות הטכניות של אותה תקופה), כאשר תמונות הפנים בארמונות עוצבו ברוח יריד העולם בשיקגו בשנת 1893, יריד אשר הרשים מאוד את פרנק באום שנים אחדות לפני שכתב את "הקוסם מארץ עוץ". גם לאמן מוריס סנדק היתה יד בעיצוב החזותי בסרט, אף שאין הוא מקבל על כך קרדיט. קצת חבל שבסרט החדש "ארץ אוז", דיסני לא שילבה דימויים מעוץ היפה הזאת. (וחבל גם שלא מצאתי טריילר באיכות סבירה…)

[youtube=http://youtu.be/ipivUGVydMY]

היו גם גרסאות שונות ומשונות של עוץ שהתרחקו בכוונה מהסרט משנת 1939, מהמחזמר לשחורים בלבד "הקוסם" שבגרסתו הקולנועית כיכבו מייקל ג'קסון ודיאנה רוס, ועד הסיפור הרוויזיוניסטי "מרשעת" (ספר מאת גרגורי מקגוויר שעובד למחזמר מצליח). מכול גרסאות האנטיתזה לדיסני, בחרתי להראות פה דווקא קטע מתוך סדרת אנימציה בבובות שנעשתה ברוסיה, על פי הספק-תרגום-ספק-עיבוד של אלכסנדר וולקוב לספרו של פרנק באום.

[youtube=http://youtu.be/AFrrJhTg41s]

ובאשר לסרט הכי חדש של דיסני "ארץ אוז": בלי לקלקל יותר מדי מראש, זהו סרט חביב, משעשע פה ושם (במיוחד בהתחלה) ומרהיב חזותית. הוא מתאים "לכל המשפחה" בסטנדרטים של היום, כלומר, יש לא מעט רגעים מבהילים אבל אין ממש מוות או הקזת דם, והטובים מנצחים בסוף. לא יודעת מה יש להם בהוליווד נגד ליהוק ילדים בסרטי ילדים, ולמה מוכרחים לדחוף לכל מקום עלילה רומנטית עם נשיקות. אחד האספקטים המצערים בסרט זה הסקסיזם המובלע שלו, במיוחד לאור כך שפרנק באום היה פמיניסט אמיתי; על כך אולי ארחיב בפוסט עתידי. למי שמסוגל לצפות בתלת-מימד וב-IMAX בלי לחטוף כאב ראש, הסרט עוצב לצפייה שכזאת והוא חגיגה לעיניים. לעלילה, כמובן, אין כמעט קשר לספריו של באום אבל ספק אם למישהו זה איכפת. והעיצוב, כאמור, מזכיר ועוד איך את הסרט הקלאסי שכולם מכירים.

הנה קישור לכתבה די מעניינת באתר Slate שמפרטת את ההיסטוריה של אולפני דיסני עם ספרי עוץ, ומעלה כמה עובדות שלא ידעתי. לדוגמה, שלכבוד הסרט "בחזרה לארץ עוץ" בשנת 1985, דיסני קנו זכויות רישוי לנעליים האדומות של דורותי – היום זה כבר יקר מדי, אפילו בשביל דיסני. וגם, שדיסני אחראית לזוועה המסוימת הזאת, ניסיון כושל להחיות גם את עוץ וגם את החבובות:

[youtube=http://youtu.be/d6xLqyZrC2c]

והנה כתבה על תולדות עוץ בקולנוע שמפרטת גם את הסרטים האילמים שנעשו לפני 1939: http://www.utsandiego.com/news/2013/mar/08/oz-disney-movies-baum/

כל זה – רק דגימה על קצה המזלג של שלל העיבודים הקולנועיים והטלויזיוניים הפחות מוכרים של ספרי עוץ.