סופרי מדע בדיוני על ארץ עוץ

סופרי מדע בדיוני על ארץ עוץ

[מובא בשינויים קלים מהבלוג של גילי בר-הלל, אוקטובר 2006]

כשעבדתי על המהדורה המוערת של "הקוסם מארץ עוץ" היתה הערה אחת שלא הצלחתי למצוא מקום מתאים לשלב אותה, והיא נותרה על רצפת חדר העריכה. אז הנה היא מובאת כאן.  תודה למשתתפי פורום מדע בדיוני ופנטזיה באורט שעזרו לי בשעתו ללקט את כל אותן הדוגמאות שלא הוזכרו במהדורה המוערת של מייקל פטריק הרן.

number_of_the_beast

סופרי מד"ב ועוץ – רבים הם סופרי המדע הבדיוני שהביעו הערכה ליצירתו של באום.

"הדבר המיידי החשוב בקשר לארץ עוץ," טען רוברט היינליין במבוא לאסופת סיפורים שערך, "אינו השאלה אם המקום קיים או לא קיים במציאות מוצקה בקפל כלשהו של רצף החלל, אלא העובדה שעוץ היא מקום כה מענג. כמו הילדות עצמה, ארץ עוץ היא דבר מהנה מכדי שיהיה מוגבל לטובת ילדים בלבד." איזכורים לספרי עוץ בכמה מספריו של הינליין, כגון  "החתול העובר דרך קירות" (בתרגום עמנואל לוטם, עם עובד 1989) ו"נתיב התהילה" (בתרגום ישראלה דורי, הוצאת שלגי 1980); ובספרו "מספר החיה: 666" (בתרגום עמנואל לוטם, כתר 1993), הגיבורים אף מבקרים בעוץ, ונפגשים עם כמה מהדמויות הראשיות.

פיליפ ק. דיק, שאחד מספריו שימש בסיס לסרט "בליידראנר", מרבה לציין בראיונות את השפעת ספרי עוץ על כתיבתו. "בשעתו נדמה היה שזה לא דבר גדול, הלהט המוחלט שלי לקרוא כל ספר עוץ שאי-פעם נכתב," כתב דיק בשנת 1996 בדיוקן עצמי שהתפרסם בספר The Shifting Realities of Philip K. Dick. "ספרנים אמרו לי בהתנשאות שהם 'לא מחזיקים חומר פנטסיה שכזה' בספריה, מהשיקול שספרי פנטסיה מובילים את הילד לעולם של חלומות, ומקשים עליו להתאקלם בעולם ה'אמיתי'. אבל התעניינותי בסדרת ספרי עוץ היתה, כך התברר, תחילת הרומן שלי עם הפנטסיה, ומכאן עם המדע-הבדיוני".

עוד סופר מדע-בדיוני נודע, פיליפ חוזה פרמר, הקדיש ספר שלם להמשך עלילות עוץ. בספרו משנת 1984,  A Barnstormer in Oz, מתרסק מטוסו של הנק סטובר, בנה של דורותי, בארץ עוץ, והוא מגלה שאימו באמת ביקרה שם בילדותה; הוא מגוייס למאבק במכשפה רעה חדשה שקמה שם בינתיים. תיאורי האלימות והמין בספר מייעדים אותו למבוגרים בלבד.

בספר מאת קית' לאומר, The Otherside of Time משנת 1965, הגיבור נשלח לעולם מקביל שהתפצל מעולמנו בשנת 1814, ושם הוא מגלה ספר בשם הקוסמת מארץ עוץ מאת "ליימן פ. באום", שהודפס בשנת 1896, על ארץ קסומה שבירתה היא עיר הספירים. ובסרט המדע-הבדיוני זרדוז  (1974), בבימויו של ג'ון בורמן ובכיכובו של שון קונרי, שרלטן "מייצר" בהשראת הקוסם מארץ עוץ אליל בשם זרדוז, שהוא ראש אבן אדיר-ממדים. השרלטן נחשף בדומה לקוסם עצמו כשגיבור הסרט מוצא עותק של הקוסם המופלא מארץ עוץ בספרייה נשכחת. הרובוט גיבור הספר "טיק-טוק" מאת ג'יימס סלדק (בתרגום נויה שגב ומיכאל תמרי, עם-עובד, 1988) נקרא על-שם דמות בספריו של באום. מחוות נוספות לעוץ ניתן למצוא בספריהם של סטיבן קינג ("המכשף והבדולח" בתרגום אינגה מיכאלי, מודן, 2003), ניל גיימן (A Game of You בסדרת הקומיקס Sandman), ועוד. (נערך כדי להוסיף: רק לאחרונה ראה אור קובץ מחווה לעוץ שתרמו לו טובי סופרי המד"ב והפנטזיה הפעילים כיום, ובהם אורסון סקוט קארד, טד וויליאמס, שינאן מגוואייר ועוד: Oz Reimagined).

אך חובב עוץ הנלהב ביותר בקרב סופרי המדע-הבדיוני החשובים הוא כנראה ריי ברדבורי, שהזכיר את עוץ בכמה מסיפוריו הקצרים. לא פעם עסקה כתיבתו של ברדבורי בספרים שנאסרו בתקופות שונות ועל-ידי גופים שונים להפצה בספריות. צנזורה של ספרים משולה ביצירותיו למעין רצח של הנפש האנושית, וספרי עוץ, שנאסרו בשל היותם "נחותים" ו"דמיוניים מדי", סימלו בעבורו את כל הדברים הטובים. "עוץ היא אותו מקום, שבו עשר דקות לפני השינה אנחנו חובשים את פצעינו, משרים את רגלינו, חולמים לעצמנו החלמה, מנמנמים שירה על שפתינו, ומחליטים שהאנושות, על אף שהיא מתנשאת ורעת-לב וטיפשה, ראויה להזדמנות נוספת עם עלות השחר ואחרי ארוחת בוקר טובה. עוץ היא מאפינים בדבש, החופש הגדול, וכל הזמן הירוק והנעים שבעולם," כתב ברדבורי במבוא למהדורה אקדמית של הספר בשנת 1974. "בעולם שבו ספרים מיוצרים על-ידי מכונות בהתאם ל'קבוצות גיל'… באום נחוץ לנו. כשהערים יקרסו… ואנחנו נפנה שוב אל גן העדן… באום ימתין לנו שם."

ספרים נבחרים

יצירת קשר

עוץ הוצאה לאור

רח' הבונים 1
רמת גן
52462

utzbooks@gmail.comפקס: 03-6134185