בשעה טובה יש ספר חדש בהוצאת עוץ: שם צופן: וריטי, מאת הסופרת אליזבת וויין, בתרגומה לעברית של ענבל שגיב-נקדימון. אפשר להזמין עותק מודפס כאן באתר, או לרכוש עותק דיגיטלי באתר גטבוקס. בניגוד לספרים קודמים שראו אור אצלנו, זהו אינו ספר פנטזיה, והוא מיועד לקוראות ולקוראים מגיל 14 ומעלה. בלי להיכנס יותר מדי לעלילת הספר (שכן גורם ההפתעה חשוב במיוחד בספר זה) הוא מתרחש בזמן מלחמת העולם השנייה, ומספר על חברות אמיצה שנרקמה בין שתי נשים צעירות שהיו מגויסות למערך התובלה האווירית של בריטניה.
כשעורכת הספר, רוני בק, הגיעה לסוף המסמך שערכה, היא כתבה לי הודעה נרגשת, ובה בין היתר כינתה את גיבורות הספר "אמיצות, מרהיבות, מעוררות השראה". ועל כן כשנתבקשתי להמציא אתגר הקשור בספר, ביקשתי מחברות וחברי פורום "ספרים?" בפייסבוק, שיכתבו לי על דמות ספרותית נשית המעוררת בהם הזדהות ואהבה. (האתגר יימשך עד 26.12.15 ובין המשתתפים יוגרלו 5 עותקים של שם צופן: וריטי). אני מודה שהופתעתי משטף התגובות המעניינות, המגוונות והמרגשות, וביקשתי רשות לצטט כאן כמה תיאורים לדוגמה. והרי לכם דמויות אהובות על חברות וחברי הפורום.
—-
רותם בוג'רסקי כתבה:
דניאל שפיץ כתב:
נומבקו מייאקי מהספר "האנאלפביתית שידעה לספור" היא אישה מדרום אפריקה שגדלה בשיא האפרטהייד של המדינה והתגלגלה בחיים עד שהפכה לשגרירת שבדיה בדרו"א. הסיפור שלה התחיל באם מסוממת שנפטרה במחראות שבהן היא עבדה כמפנת פסולת עד שלבסוף היא ניהלה את המקום אבל זו הייתה רק ההתחלה.
נומבקו נולדה עם כישרון נדיר למתמטיקה שהוכיח את עצמו לא רק כמתת אל אלא גם בתור הזרז שקידם את העלילה, בזכות הכישרון הזה והחכמה הרבה שלה היא הגיע רחוק מאוד. נומבקו היא לא רק מבריקה אלא גם אישה צנועה ואוהבת ומאוד הזדהיתי עם החיפוש שלה אחר המקום המתאים לה בעולם ואחרי אדם ראוי להיות בן הזוג שלה תוך שהיא לא מתפשרת על אנשים לא מתאימים ומחפשת בכוח. לאורך כל העלילה היא עושה את המירב בשביל עצמה וידידה, היא מלאת הומור וחן וקסם אישי.
אלה גורדון-חן כתבה:
כל דמות נשית שג'יין אוסטן כתבה אי פעם תתאים כאן, אבל בעיקר אלינור דאשווד מהספר "תבונה ורגישות". אני מזדהה איתה באופן די מוחלט (קטע של אחיות בכורות כנראה). אני אוהבת את זה שהיא לא מחפשת לשבור את החוקים הנוקשים של החברה בה היא חיה, אלא מצליחה לפרוח למרות אותם חוקים ולגרום להם לעבוד לטובתה. ואת המסירות שלה לאנשים שהיא אוהבת. ואת חוסר האנוכיות וטוב הלב והסובלנות שלה. ואת עמוד השדרה האיתן שלה. ואת היכולת שלה להתעלות מעל קטנוניות ושמחה לאד. ואת היושרה שלה והדבקות שלה באידאלים שהיא מאמינה בהם. ואת הצניעות הטבעית והכנה שלה שלא מקטינה אותה אלא נותנת רק למי שמגיע לו באמת, לראות את טיבה האמיתי.
ניר בן סימון כתב:
פלורה מהספר "מרכבות באיילון" של לימור מויאל. היא מתחילה את הספר בתור אמו החורגת של דן, הדמות הגברית המבוגרת הראשית של הספר. הם לא ממש בקשר אבל עד מהרה הם מתחברים כאם חורגת ובן חורג ואז משם פלורה נותנת משמעות גדולה מאוד לספר. לא אמשיך מעבר לכך אבל ארמוז שיש לה תפקיד משמעותי בחיים של הבן החורג שפתאום גילה אישה אמיצה שלא פוחדת לומר את הדברים שיש לה לומר ולהגיע ללב אטום כלב של הבן החורג שלה.פלורה נכנסה לי לחיים ולא אשכח אותה לעוד הרבה זמן.
